21.המעבר לבן-שמן ליד כפר ויתקין
כפי שכבר שסיפרתי הועברנו מבן-שמן דרך העיר הערבית לוד בחסות של הצבא הבריטי.
ישבנו באוטובוסים משוריינים ושמענו את צעקות ההמון שבחוץ ואת פגיעות האבנים בחלקו החיצוני של האוטובוס.ידענו שבפנים ביחד איתנו יושב קצין בריטי ושיש לנו ליווי של חיילים בריטים אשר תפקידם להגן עלינו.
חלק מן הילדים היה מבוהל אבל היו כאלו כמוני אשר ידעו שמה שיהיה יהיה ואין כול תועלת בפחד!
עברנו את לוד בשלום ובסוף הגענו למחוז חפצינו למחנה צבאי שהצבא הבריטי כבר פינה במסגרת יציאתם של האנגלים מארץ-ישראל.
המקום החדש שלנו קיבל את הכינוי בן-שמן שליד כפר ויתקין.בינתיים בכול הארץ נערכה מלחמה קשה בין אנשי ההגנה ושאר הארגונים הלוחמים,האצ"ל והלח"י, לבין הערבים תושבי הארץ אשר תוגברו במתנדבים מסוריה ומשאר המדינות הערביות.
הבריטים השתדלו,בדרך כלל,להעביר מקומות שפינו לידי הערבים וכמיטב יכולתם החרימו נשק, מהמעט שהיה,מהיהודים!
ב-15 למאי שנת 1948 הוכרז על הקמת מדינת ישראל וכולנו שמחנו וחגגנו.
בו ביום פלשו צבאות מדינות ערב השכנות לארץ-ישראל בכדי לדכא את ניצוץ העצמאות היהודית.
בהוראת הנשיא טרומן הכירה ארצות הברית של אמריקה במדינת ישראל,גם ברית המועצות[רוסיה]
הכירה במדינת ישראל ואישרה לבת הברית שלה צ'כוסלובקיה למכור נשק לישראל.
הגיעו יהודים מכול העולם אשר התנדבו להלחם על עצמאות המדינה היהודית.
טייסים יהודים ברחו ממדינות שונות עם מטוסיהם ובאו להגן עלינו מהפצצות המטוסים המצריים ומשאר מדינות ערב.גם מדינות ערביות שלא היה להן גבול עם ארץ-ישראל שלחו חילות משלוח ללחום לצד הערבים תושבי הארץ.
יום אחד הופגזנו על ידי אנייה מצרית וכולנו רצנו לחפירות המגן כדי שנהיה מוגנים עד כמה שאפשר מפני ההפגזה.לא היו אז מקלטים או ממ"דים כמו היום ורק חפירות שיכולת לשבת בתוכן ולהתפלל שלא תיפגע בפגיעה ישירה.
אותו יום היה היום הכי מוצלח שלי ביחסי עם הבנות במוסד.הייתי הילד היחידי אשר נכנס לחפירה
ולא רעד ובכלל לא הראה שום סימני פחד.
כולם ובעיקר הבנות[הבנים התביישו] השתדלו לגעת בי,ביד,ברגל או בגב העיקר חלק ממני אשר לא רעד ולא היה מבוהל.
יום אחד קמנו בבוקר וראינו שאנייה חונה ליד המזח של מכמורת וירדו ממנה מאות אנשים צעירים אשר הועמסו על מכוניות ונשלחו לכיוון נתניה כדי להתגייס לאצ"ל.זו הייתה האנייה אלטלנה.
הפניה מגוגל:
1. אלטלנה
יותר מאוחר הגיעו חיילי צ.ה.ל בפיקודו של סגן אלוף משה דיין ז"ל.אז הדרגות היו אלוף ומתחתיו סגן-אלוף,לא היו עדיין דרגות אלוף משנה ותת-אלוף.
הם הגיעו עם משוריינים והתמקמו באיזור של הקבוצה שלנו יותר מאוחר המשוריינים התקדמו לעבר האזור בו התמקמו אנשי האצ"ל ופרץ ביניהם קרב.
הוויכוח היה למי יימסר הנשק אשר היה על האלטלנה: לאצ"ל או לצ.ה.ל.
בקרב זה היו מספר נפגעים לשני הצדדים ובמזל גדול לא נפגע אף אחד מהילדים אשר בהתחלה
הרבו להתרוצץ בין המשוריינים,איש לא האמין שיפרוץ קרב בין יהודים ליהודים.
הקרב הופסק במין הפסקת אש ובלילה האנייה אלטלנה נמלטה לכיוון תל-אביב ושם כידוע לכולנו
היה קרב נוסף והאלטלנה הוטבעה!
המשך יבוא!
כל הזכויות שמורות לסבא משה
m1212 
להשאיר תגובה