22.בן שמן על יד כפר ויתקין בעתיד "נעורים”
כונינו שלוחה של בן שמן אבל למעשה זה היה מוסד אחר בגלל ניהול שונה ומבנה שונה.
בן שמן ליד לוד נפתח מחדש בניהול מיטב המדריכים ואת השלוחה ליד כפר ויתקין ניהל מר עקיבא ישי.הוא היה מנהל מאד נמרץ וטיפל אישית בכול נושא ונושא.הוקם בית ספר מקצועי של "אורט" שכלל מספר מחלקות:
אגרו-מכניקה,חשמלאות,ואריגה.אני למדתי במחלקה לחשמלאות.
בבן שמן על יד לוד למדו עד כגמר כיתה ח' והמשיכו במסגרת בית-ספר חקלאי.
בשלוחה שלנו ליד כפר ויתקין פתחו כיתת המשך,מעבר לכיתה ח' שעד אז נחשבה ככיתה עליונה.נפתחה כיתה ט' אליה עברו מיטב התלמידים משתי כיתות ח' וכן ילדי חוץ מישובי הסביבה.בסך הכול היו בה שלושים תלמידים מהם שמונה עשרה מהמוסד ושניים עשר ילדי הקיבוצים והמושבים מהסביבה.
סיימתי אז את כיתה ז' ולכולם היה ברור שאני אבזבז את זמני אם אעלה לכיתה ח'.לאחר דיונים מקיפים החליטו חמשת המנהלים הבכירים,ברוב של שלושה נגד שניים,להקפיץ אותי לכיתה ט'.
חמשת המנהלים היו עקיבא מנהל המוסד,המהנדס גולדשטיין מנהל בית ספר אורט,מר שמואלי מנהל בית הספר,יוסף מרכז הנוער ושמואל המזכיר.
מנהל בית הספר,מר שמואלי,שם ווטו נגד הקפצתי מכיוון שהיה משוכנע שהכישלון הצפוי שלי יהרוס אותי.
מזכיר המוסד אשר תמך בהקפצתי לכיתה ט' יעץ לי להיכנס לכיתה למרות שאין לי אישור לכך ולהתחיל ללמוד שם.
עשיתי כעצתו של שמואל המזכיר והצטרפתי לכיתה ט' יחד עם שאר הילדים אשר עלו לכיתה ט'.
מר שמואלי שאל אותי מה אני עושה כאן?עניתי לו שאמרו לי במזכירות שאני עולה לכיתה ט'!הוא הזמין אותי למשרד ושם ניסה לערוך לי בוחן מזורז.הייתי מבולבל לגמרי ועל כול שאלה עניתי לו שאינני יודע,פשוט לא הייתי מסוגל לחשוב ולענות לענין.
מר שמואלי הבין שזה בלתי אפשרי שילד שהומלץ לקפוץ את כיתה ח' איננו יודע ממש מאומה.
הוא הסביר לי שאיננו מסלק אותי מיד כי אני אינני אשם בטעויות של המזכירות,אבל אם עד גמר השליש הראשון[בחנוכה]לא אוכיח את עצמי כתלמיד מעל לממוצע אעוף לכיתה ח' ללא שום דיון נוסף.
שוב קיבלתי התקף חריצות רציני ולמדתי במרץ רב.בסיום השליש נחשבתי לאחד התלמידים הטובים בכיתה ושאלת הורדתי לכיתה ח' ירדה מעל הפרק.בשלב זה הצלחתי להשיג את בני גילי אשר למדו בארץ ולא עלו אחרי השואה.
כל הזכויות שמורות לסבא משה
m1212 
להשאיר תגובה